החלטה בתיק ב"ש 92928/05

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם שורת עבירות לפי סעיפים 427     ו- 428 לחוק העונשין.

למשיב 1 מיוחסות בנוסף עבירות לפי סעיפים 245 (ב) ו-144 (ב2) יחד עם סעיף 25 וסעיף 34 ד'. למשיב 3 מיוחסות בנוסף עבירות לפי סעיפים 452, 402 (א), 441, 275 ו-420 לחוק הנ"ל. בעניין המשיב 5 אוחד הדיון בעניינו עם ב"ש 93151/05 בו מיוחסות לו עבירות לפי סעיפים 403, 334 בנסיבות 335 (א) (1) ו-245 (ב).

בד בבד, עתרה המדינה למעצרם של הכל אחד מן המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים.

סנגוריהם המלומדים טענו בלהט לשחרורם של המשיבים ממעצרם, ולו בתנאי שישהו במעצר בית מוחלט במקום מבטחים ראוי, בכפוף לתנאים עליהם יורה בית המשפט.

בא כוחו המלומד של המשיב 1, עו"ד עלאדין, טוען כי המשיב 1 הגיע לאזור        תל- אביב בתאריך מאוחר ליום 14.7.05, היום בו ע"פ הנטען בכתב האישום התרחש האירוע נשוא פרט האישום השני. לפיכך, לדידו, נשמט הבסיס לחלקו במעשים שהתרחשו לכאורה בתאריכים אלה. יתר על כן, לעמדתו, אין לסמוך על עדותו של המתלונן, ויקטור רבינוביץ' (להלן : "ויקטור"), בעל מכון הליווי "הוליווד", שכן הוא מזלזל במשיב 1 באופן שלא עולה כדי פחד ממנו, על שגובה ממנו דמי חסות, לכאורה. עוד טוען הסנגור המלומד, כי אין בסיס לזיהויו של המשיב 1 מחודש פברואר, ואילו בעניין הכסף ששולם למשיב 1 ע"י השוטר הסמוי פלינר טוען הסנגור המלומד, כי אין זה אלא שכר טרחה בעבור עבודתו של המשיב 1, מכוח חוזה עבודה בין ויקטור למשיב 1. כן מלין הסנגור המלומד על אופן גביית ההודעות מהמשיב 1, ועל כך שלא הובא מתוגמן לשפה הערבית, והופרו, לדידו, הוראות חוק חקירת חשודים.

 לעניין הראיות טוען הסנגור המלומד, כי הראיות כלל לא מצביעות על הנטען בכתב האישום, המשיב 1 ניסה להוציא במרמה כסף מהשוטר הסמוי, והיוזמה לעניין הנשק באה בכלל מצידו של השוטר הסמוי, בעוד המשיב 1 מגלה בורות מוחלטת בענייני נשק.

לעניין חלופת מעצר טען הסנגור המלומד, כי קיימת לגבי המשיב 1 חלופה טובה וראויה, ולפיכך יש לשחררו למעצר בית בכפוף לתנאים מגבילים, לרבות פיקוח באמצעות אזיקים אלקטרוניים.

בא כוחו המלומד של המשיב 2, עו"ד מנדלמן, טוען כי חלקו של המשיב 2 במסגרת כתב האישום הוא קטן יחסית לשאר המשיבים. לעמדתו, המתלוננת אולגה בעייתית, שכן אולגה אינה מתייחסת לאמור בפרט האישום הראשון במהלך כל עדותה, אלא היא "נזכרת" בכך רק בסוף עדותה. לפיכך, לגישתו של הסניגור המלומד, אין בהודעתה כדי להקים תשתית ראייתית לכאורית בעניין המשיב 2 בעבירת הסחיטה. עוד מוסיף הסניגור המלומד, כי עדותה של אולגה הינה עדות "כבושה", אשר נכבשה במשך חודשים ארוכים, בלי שניתן הסבר כלשהו על כך. הסניגור המלומד מלין על כך שלא נערך עימות בין המשיב 2 לבין אולגה, על אף שנערך כזה בעניין המשיב 3, ובנוסף מלין על כך שלא כל נגבתה עדות מהקופאי במכון, אשר הותקף באירוע לכאורה. אף עדותה של רעיה רודין, לדידו, אינה מאשרת את דבריה של אולגה.

לגבי המתלונן ויקטור, טוען הסניגור המלומד, כי המדובר בעד בעייתי, אשר מוסר גירסאות שונות ומשונות בנוגע לאירועי סחיטה שנעשו כלפיו, לכאורה. כן בעדויותיו השונות, ויקטור מתאר משתתפים שונים, אשר תיאורם אינו עונה כלל למראהו של המשיב 2. עוד מציין הסניגור המלומד, כי במסדר זיהוי תמונות שנערך לויקטור, הוא אינו מזהה את המשיב 2 כמי שהשתתף באחד האירועים, וכי ספק רב אם ניתן לייחס למשיב 2 את המיוחס לו בכתב האישום בשל עצם נוכחותו בחבורה של 10-15 ערבים.

בא כוחו המלומד של המשיב 3, עו"ד קרויט, טוען כי המתלונן ויקטור מדווח מיני דיווחים על מיני חבורות אשר מנסות לסחוט אותו  לכאורה, פעם המדובר בחבורת ערבים, ופעם המדובר בחבורת גרוזינים, פעם הוא משייך אותו לאחד ה"סוחטים", ופעם המשיב 3 שהה בחוץ. לעמדתו של הסנגור המלומד, כלל אין התאמה בין התלונות למסדרי הזיהוי, שכן מי שזוהה כאחד מה"סוחטים" הינו אחיו של המשיב 3, אחמד, ולא המשיב 3, שכלל אינו דומה לו. כן מלין הסנגור המלומד לעניין מסדר זיהוי חד תמונתי אשר נערך בעניין המשיב 3, וטוען עדויותיהם של ויקטור ואולגה, אינם מתיישבות עם העימות שנערך.

לעניין השוד, טוען הסנגור המלומד כי המשיב 3 מכיר את המתלונן והמתלונן מכיר אותו עקב העובדה כי המשיב 3 נוהג לפקוד את הקיוסק בתדירות גבוהה, שכן הוא עובד בסמוך לו, ונוהג לרכוש שם סיגריות ובירות. הסנגור המלומד אינו חולק על העובדה כי המשיב 3 נכח בקיוסק בזמן התרחשות האירוע, אולם לדידו טביעות האצבע שנמצאו במקום ונמצאו תואמות למשיב 3 נובעות מן העובדה שהמשיב 3 לקוח של קיוסק. הסניגור המלומד מלין על העובדה כי לא נלקחו טביעות אצבע מהקופה, אשר לכאורה, ממנה נשדד הכסף האמור. עוד טוען הסניגור כי המתלונן אינו "יציב", וכי במסדר שנערך לו פעם אחת זיהה את אחמד (אחיו של המשיב 3) כמי ששדד אותו, ובפעם אחרת טען כי זה לא האיש אשר שדד אותו.

לעניין תעודת הזהות המזויפת שנשא המשיב 3 מאשר הסניגור המלומד, כי אכן המשיב 3 הסתובב עימה, וכי יש לו כבר הרשעה קודמת בעבירה זו.

לעניין חלופת מעצר טוען הסניגור המלומד, כי קיימת לגבי המשיב 3 חלופת מעצר טובה וראויה, וכי יש מקום בנסיבות האמורות לשחררו לחלופת מעצר.

בא כוחו המלומד של המשיבים 4 ו-5, עו"ד נאשף, טוען כי ישנה בעיה בקיומן של ראיות לכאורה, שכן הראיה אשר קושרת את המשיב 4 לאישום הראשון הינה עדותה של אולגה, אשר מזהה את הנאשם כמי שהשתתף באותה הסחיטה המתוארת עלי כתב האישום. עדותה של אולגה, לדידו של הסניגור המלומד, הינה עדות בעייתית מאוד, שכן לאחר מתן עדותה היא "נזכרת" כי אותם האנשים סחטו אותם בעבר במכון בנווה שאנן. על בעיתיות נוספת בעדותה של אולגה, מצביע הסניגור המלומד בסתירות בזיהוי, שכן פעם אחת היא מציינת שהיו ארבעה סוחטים, ובפעם אחרת היו שלושה. לעניין פרט האישום השני, טוען הסניגור המלומד, כי הראיה הקושרת את המשיב 4 לאירוע, הינה עדותו של ויקטור, שאף היא בעייתית לדידו, שכן ויקטור מזהה כאחד המעורבים, אדם שבאותה העת הנטענת כי לכאורה בוצעו העבירות היה אסיר בכלא, ולפיכך לא ניתן לסמוך על הזיהוי שלו בפרט, ועל עדותו בכלל.

בעניין השוד, טוען הסניגור המלומד לגבי המשיב 5, כי ראשית כלל אין מתלונן, ושנית תמוה הדבר כי בשל העובדה שכינויו של המשיב 5 הוא "מוטי", קושרים אותו לאירוע שבוצע, לכאורה, לפני שמונה וחצי חודשים.

שיוויתי לנגד עיני טענותיהם הנכבדות של הסנגורים המלומדים, ובאתי לבדוק עיקרי חומר החקירה לגבי כל משיב ומשיב.

המשיבים הינם חברים אשר נוהגים להתרועע באזור התחנה המרכזית הישנה בתל- אביב, ולפקוד את מכוני הליווי השונים באיזור. המשיבים, על פי חומר החקירה, קשרו קשר לסחוט בעליהם של מכוני ליווי, לגבות מהם דמי חסות, תוך שהם מתפרעים, תוקפים, משתוללים ומאיימים על העובדים במכונים השונים, אשר נקרים בדרכם.

להלן יפורטו עיקרי הראיות בחומר החקירה, כנגד כל משיב ראשון- ראשון, ואחרון- אחרון:

משיב 1: